'Avodah Zarah
Daf 34a
משנה: הַמַּנִּיחַ יֵינוֹ בַקַּרוּן אוֹ בַסְּפִינָה וְהָלַךְ לוֹ בְקָפֶּנְדַּרְיָא נִכְנַס לַמְּדִינָה וְרָחַץ מוּתָּר. אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב.
Traduction
Si quelqu’un dépose son vin dans un char (carrum), ou en bateau pour un long transport (conduit par un païen), et prenant les devants il arrive au pays par un chemin de traverse (compendiaria), il pourra user de ce vin laissé hors de sa vue; mais s’il l’avise qu’il va s’éloigner, fût-ce seulement le temps de percer la pièce, de la refermer et laisser sécher, le vin est interdit. R. Simon b. Gamliel dit qu’il faut, pour l’interdit, que le païen ait eu le temps de lever la bonde, de la remettre et de laisser sécher.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המניח יינו בקרון או בספינה. עם הנכרי:
לקפנדריא. בדרך קצרה שנכנס בשער זה ויוצא בשער שכנגדו:
ורחץ. במרחץ מותר דכיון דנכרי לא ידע דשהי מירתת ולא נגע:
משנה: הַמַּנִּיחַ אֶת הַנָּכְרִי בַחֲנוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס מוּתָּר. וְאִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב׃
Traduction
Si un israélite a dans sa boutique un païen, bien qu’il s’absente parfois, il pourra user de son vin (sans craindre que le païen l’ait contaminé), sauf avis contraire. R. Simon b. Gamliel dit: il faut avoir eu le temps de débonder la pièce, la refermer et laisser sécher.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המניח את הנכרי בחנותו. אשמועינן מתני' פלוגתייהו בהנך תלתא בבי דאי קתני מעביר כדי יין ה''א התם מירתת הנכרי דסבר השתא חזי לי אבל בספינה וקרון מפליג ליה לספינתיה וקרונו ועביד מאי דבעי ולא מירתת ואי תנא ספינה וקרון ולא תני בחנות ה''א בספינה וקרון מירתת דסבר דילמא בארחא אחרינא אזיל וקאי מן הצד וחזי לי אבל במניח נכרי בחנותו דאיכא למימר אחיד ליה לבבא ועבוד כל מאי דבעי אימא לא צריכא ובכולהו הלכה כרשב''ג:
הלכה: הַמַּנִּיחַ אֶת הַנָּכְרִי בַחֲנוּתוֹ כול'. וּכְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַבַּיִת טָמֵא. רִבִּי חָמָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. בְּחָצֵר הַחֲלוּקָה בִּמְסִיפָּס בְּטְהֳרוֹת טָמֵא. בְּיֵין נֶסֶךְ טָהוֹר. וְהָא רִבִּי מֵאִיר מַחְמִיר בָּטָהֳרוּת וּמֵיקִל בְּיֵין נֶסֶךְ. אוּף רַבָּנִן מַחְמִירִין בָּטָהֳרוּת וּמֵיקִילִין בְּיֵין נֶסֶךְ.
Traduction
La Mishna est même conforme à l’avis sévère de R. Meir (155)(Toharot 7, 3)., qui dit (au sujet du soupçon d’impureté, dont la présence d’une femme du vulgaire est atteinte dans une maison d’un homme instruit): s’il y a deux femmes du vulgaire, soit que leur travail de mouture ait été interrompu, soit qu’il ne l’ait pas été, la maison est considérée comme devenue impure par ce contact. Or, R. Hama dit au nom de R. Yossé b. Hanina: on suppose que dans la cour de cette maison une séparation basse sépare le compagnon de l’homme du vulgaire, sans qu’ils se perdent de vue; en ce cas, au point de vue de la pureté stricte, la crainte de contamination subsiste, mais le vin échappe à la crainte du contact païen. -Est-ce que cette dernière distinction est seulement émise selon R. Meir, qui est d’avis sévère pour la question de pureté, et l’est moins pour le vin gardé par un païen? -Non, cet avis est conforme aussi à l’opinion des autres docteurs, qui sont aussi plus sévères pour la question de pureté que pour celle du vin susceptible de servir aux libations.
Pnei Moshe non traduit
גמ' וכרבי מאיר. כלומר מתני' אפי' כר' מאיר אתיא דשמעינן לר''מ דלענין טהרות מחמיר הוא כדתנן בפ''ז דטהרות גבי המניח עם הארץ בתוך ביתו אם חוששין שמא נגע בטהרות ותנינן שם באשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך ביתה פסקה הרחיים הבית טמא שכל זמן שהיא עסוקה במלאכתה אינה הולכת וממשמשת בתוך הבית וכשגמרה מלאכתה חוששין אנו שמא נגעה בטהרות לא פסקה הרחיים הבית טהור היו שתים בין כך ובין כך הבית טמא שאחת טוחנת ואחת ממשמשת דברי ר''מ וחכ''א אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידן וליגע והשתא קאמר דאף לר''מ דמחמיר הוא בטהרות מיקל הוא ביין נסך ומודה הוא להא דתנן המניח נכרי בחנותו דביוצא ונכנס מותר דלא סמכה דעתי' דהנכרי ליגע וכדאמר ר' חמא לקמיה:
בחצר החלוקה במסיפס. במחיצה נמוכה וחבר מצד זה ועם הארץ בצד זה:
בטהרות טמא. דחוששין אנו בטהרות שטהר החבר שמא נגע בהן עם הארץ הואיל והמחיצה נמוכה היא:
ביין נסך טהור. אם היה נכרי מצד זה אין חוששין שמא נגע הנכרי ביין דלא סמכה דעתיה לפי שנתפס עליו כגנב:
והא ר''מ מחמיר בטהרות וכו'. כלומר דהש''ס בעי אם הא דר' חמא דוקא כר''מ אתיא ולא כרבנן וקאמר דלא היא אלא דברי הכל היא דאוף רבנן מחמירין הן בטהרות יותר מביין נסך כל חד וחד כדאית ליה ומיהו סבירא להו דלעולם בטהרות מחמרינן ואפי' בדבר שאין חוששין ביין נסך בטהרו' חוששין:
הלכה: הַמַּנִּיחַ יֵינוֹ בַקַּרוּן כול'. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְקַרוּן אַחַת מִשֶּׁל בֵּית רִבִּי שֶׁהִפְלִיגָה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעַת מִיל. אֲתַא עוֹבְדַא קוֹמֵי רַבָּנִן וְאַכְשְׁרוּן. אַֽמְרִין. בְּהָדָא אִסְטְרָטָא דְּצַייָדָן הֲוָת וְכוּלָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל הֲווָת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זִמְנִין דּוּ חֲמִי סַייָגִין כּוּבִין וְהוּא סָבוּר דִּינּוּן בְּנֵי נַשׁ וְהוּא מִתְבְּעָת.
Traduction
R. Hanina raconte qu’il est arrivé un jour qu’un chariot contenant des denrées appartenant à la maison de Rabbi et s’éloignant a été perdu de vue sur un espace de 4 milles. Le fait fut soumis aux rabbins, qui permirent de consommer ces objets (le vin compris). On dit que cela s’était passé sur la voie publique (strata) de Sidon, qui est constamment parcourue par des Israélites et ne donne lieu à aucun soupçon. R. Hanina, pour motiver l’écart de tout soupçon, dit que souvent le conducteur voit sur la route de nombreux buissons; de loin il suppose que ce sont des hommes, et craignant d’être vu, le païen se gardera de toucher au vin.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואכשרון. ואע''פ שהפליגה כל כך ולא היה עין של ישראל שולטת על הנכרים שהעבירו את הקרון ובתוכה יין:
אמרין. אמרו דמזה הטעם הכשירו לפי שדרך שהולכין לצידן היתה ושכיחי בה ישראל הרבה ומצויין היו שם ומירתת הנכרים מליגע:
א''ר חנינה. בלאו הכי איכא טעמא למיתלי לקולא לפי שלפעמים שהוא רואה הרבה קוצים מאילנות הנקצצים העומדין על הדרך וסבור הנכרי שהן בני אדם ונבעת ומתירא מליגע ביין:
תַּמָּן תַּנִּינָן. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרָה וּמִקְווֹתֶיהָ טְהוֹרִין. אֶרֶץ כּוּתִים טְהוֹרָה וּמִקְווֹתֵיהָ 34a וּמָדוֹרוֹתֶיהָ וּשְׁבִילֶיהָ טְהוֹרִין. שְׁבִילֶיהָ טְהוֹרִין. חֲזָקָה שֶׁאֵין בּוֹרְרִין לָהֶן שְׁבִיל אֶלָּא מִטַּהֲרָה. וּמִקְווֹתֶיהָ טְהוֹרִין. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוּסֵי הָדָא דַּתְ אֲמַר. לְהַאֲמִינָן שֶׁאֵינָן שְׁאוּבִין. הָא לְמִידַּת אַרְבָּעִים לֹא. דָּדָֽרְשֵׁי אַ֣ךְ מַעְייָן וּב֛וֹר מִקְוֵה מַיִ֭ם. מַה מַעְייָן מְטָהֵר כָּל שֶׁהוּא אַף מִקְוֵה מְטָהֵר כָּל שֶׁהוּא.
Traduction
On a enseigné ailleurs (154)(Mikvaot 8, 1).: la Palestine (y compris ses villes païennes) est tenue pour pure, ainsi que ses bains. De même le pays des Samaritains est pur, ainsi que ses bains, ses habitants, ses sentiers; Pour ces derniers, il y a présomption qu’ils adoptent seulement les voies reconnues pures; leurs bains le sont aussi, car, dit R. Eléazar b. R. Yossé, on les croit s’ils disent que l’eau de ces bains n’est pas puisée, mais courante; cependant, on ne les croit pas (sans vérifier) pour la mesure exigible de 40 saas, car ils interprètent autrement que nos sages le verset (Lv 11, 36), toute source, fosse, ou amas d’eau, en ce sens: aussi bien qu’une source purifie, si petite qu’elle soit, de même un bain purifie, quelque petite que soit son étendue.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בריש פ''ח דמקואות:
ארץ ישראל טהורה. ואפי' ערי העמים שבתוכה שלא גזרו טומאה אלא בארץ העמים שבח''ל:
ומקוותיה טהורין. ולא מחזקינן להו בשאובים דמסתמא בהכשר נעשו:
ארץ כותים טהורה. ותני עלה בתוספתא דמקואות ריש פ''ז ארץ כותים וכו':
ומדורותיה. מקום דירותיה' והשבילין שמהלכין בתוכן כדמפרש טעמא חזקה שאין בוררין להם שביל אלא אם כן יודעין שהיא מטוהרה ואין לה חשש טומאה:
הדא דאת אמר. דמקוותיה טהורין דוקא לענין להאמין אותם שאינן שאובין אבל לא להאמינם אם אומרין שיש בה שיעור מקוה למדת ארבעים סאה שאינם מודים בזה לפי שאין מאמינים בדרש חכמים והן דורשין דאיתקש מקוה למעיין מה המעיין מטהר בכל שהוא אע''פ שאין בו ארבעים סאה במקום אחד כדתנן בפ''ק דמקואות:
בָּעוּן מֵרִבִּי אַבָּהוּ. חָלוּט שֶׁלָּהֶן מָהוּ. אָמַר לוֹן. הַלְוַאי הָיִינוּ יְכוֹלִין לוֹסַר גַּם מֵימֵיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. כּוּתָאֵי דְקַיְסָרִין מוּתָּר לְהַלְווֹתָן בָּרִיבִּית. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. מֵעַתָּה לֹא נָחוּשּׁ לְחַלּוֹתַן. וָנָן חֲמֵיי רַבָּנִן חֲשָׁשׁוּן.
Traduction
On demanda à R. Abahou: comment faut-il considérer la pâtisserie des Samaritains? -Il répondit: il serait à désirer de pouvoir interdire jusqu’à boire leur eau. R. Jacob b. Hanina dit: aux Cuthéens de Césarée il est permis de prêter à intérêt (les considérant comme des païens). -S’il en est ainsi, objecta R. Yossé, on ne devrait pas avoir égard à leur pâte (et, la traitant comme celle des païens, la dispenser de toute redevance); or, nous voyons les rabbins se préoccuper de la crainte que leur pâte ne soit pas libérée des prélèvements légaux.
Pnei Moshe non traduit
חלוט שלהן. של כותים מהו:
גם מימיהן. לדוגמא בעלמא קאמר ולהפריז על המדה כלומר הלואי היינו פורשין מהן לגמרי לפי שהן כנכרים לכל דבריהן ויש לנו להחמיר בשלהן כמו בשל נכרים:
כותאי דקסרין מותר להלוותם ברבית. לפי שעשאום כנכרים גמורין:
ר' יוסה בעי. על זה א''כ מעתה לא ניחוש לחלתן דחלה של עיסה שלהן נמי כשל נכרים היא דעיסת נכרים פטורה מן החלה ואנן חזינן לרבנן דחששין לחלה שלהם ואינם מקילין בה:
'Avodah Zarah
Daf 34b
משנה: בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת וּסְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ׃
Traduction
Si un corps d’armée arrive en ville, lorsqu’on est en état de paix, les tonneaux ouverts deviennent interdits, et ceux qui sont fermés seront permis; lorsqu’on est en état de guerre, tous les tonneaux restent permis, car les païens n’ont pas le temps alors de consacrer le vin à l’idole.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בולשת. חיל שמחפשין וחותרין הבתים תרגום ויחפש ובלש:
משנה: הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן וְהִנִּיחַ לָפָנָיו לָגִין עַל הַשּׁוּלְחָן וְלָגִין עַל הַדֶּולְפִקֵי וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר וּמַה שֶּׁעַל הַדֶּולְפִקֵי מוּתָּר. 34b וְאִם אָמַר לוֹ הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה אַף שֶׁעַל הַדֶּולְפִקֵי אָסוּר. חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת סְתוּמוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב׃
Traduction
Si à la table d’un propriétaire israélite un païen est invité, et après que l’on a mis des cruches de vin sur la table et d’autres sur le trépied (en reserve), le maître sort un moment, le vin resté sur la table (en présence du païen laissé seul) devient interdit; le reste est permis. Mais si le maître lui a dit de se verser à boire tant qu’il voudra (mettant le tout à sa disposition), même les autres cruches de vin seront interdites. Les tonneaux ouverts sont interdits; les tonneaux fermés ne sont interdits que si l’absence a duré pendant le temps suffisant à lever la bonde, la replacer et laisser sécher.
Pnei Moshe non traduit
מתני' על הדולפקי. כלי שמניחין בו כוסות ואשישו' באוכלין ומשקין וממנו נוטלין ומשימין על השלחן ואין א' מן המסובין נוטל כלום מן הדולפקי אלא מן השלחן:
ואם אמר לו הוי מוזג ושותה. הואיל והרחיב לו הרשות אף מה שעל הדולפקי אסור דסמכה דעתיה ונגע בכוליה:
חביות פתוחות. הנמצאות בבית שהניחו שם:
כדי שיפתח ויגוף ותיגס. סתמא כרשב''ג דהלכתא כוותיה:
הלכה: בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר כול'. בְּשְׁעַת הַשְּׁמַד הַכֹּל אָסוּר. שֶׁאֵי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ עַל כּוֹרְחוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ בְּטֵילָה לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל עַל כּוֹרְחוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה לְעוֹלָם.
Traduction
Les piédestaux érigés durant les persécutions religieuses sont tous interdits (156)Tossefta à ce, ch. 6., car il est impossible qu’un israélite ait échappé à la contrainte de l’idolâtrie. Donc, l’idole une fois adorée par l’israélite est indélébile à jamais (157)Cf. ci-dessus, 4, 4.. Il en résulte, complète R. Yossé, qu’il en est ainsi pour l’adoration par contrainte.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בשעת השמד הכל אסור. תוספתא היא בפ''ו בדיני ביטול ע''א ואיידי דתני במתני' שעת שלום ושעת מלחמה תני לה הכא ואף דלא שייך לדינא דמתני' והכי תנינן לה התם בימסיות שהעמידו מלכים בשעת השמד אע''פ שעבר השמד הרי אלו אסורות. ומפרש לה הש''ס דטעמא שאי אפשר שלא היה שם ישראל שלא עובדה על כורחו מחמת גזירת השמד וע''א של ישראל אינה בטילה לעולם כדמסיק ואזיל:
הדא אמרה וכו' משום דבפ' דלעיל פליגי בה תנאי דאיכא למ''ד דשל ישראל אינה בטילה לעולם ואיכא למ''ד דנכרי מבטל ע''א של ישראל וכגי' דהכא במתני' שם בהל' ד' הילכך קאמר דמהאי ברייתא ש''מ דע''א של ישראל אינה בטילה לעולם ולפיכך ע''א של שעת השמד דחיישינן שעבדה ישראל אסורה אע''פ שעבר השמד דאין לה בטול עולמית:
אמר ר' יוסי ואת שמע מינה וכו'. כלומר דהכי מיבעי לך למימר דש''מ דאפי' עבדה ישראל בעל כורחו בשעת השמד אפ''ה אינה בטילה לעולם:
הלכה: הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ כול'. הֲווֹן בַּעַייִן מֵימַר. מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִם. וּמַה שֶּׁעַל הַדֶּולְפִקֵי מוּתָּר חוּץ מַפִּישּׁוּט יָדַיִם. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁנָּֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בַּטָּהֳרוֹת כָּךְ נָֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּיֵין נֶסֶךְ. אֶלָּא כֵינִי. מָאן דְּאָמַר. מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר. בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִם. וּמַה שֶּׁעַל הַדֶּולְפִקֵי מוּתָּר. וּבִלְּבַד חוּץ לְפִּישּׁוּט יָדַיִם.
Traduction
On a supposé que ''ce qui est sur la table est interdit'', si c’est à la portée du païen, et ''sur le trépied c’est permis'', comme étant hors de la portée du païen (lors même que sa main peut l’atteindre). Mais R. Aba n’a-t-il pas dit de même plus haut (4, 11), au nom de R. Sheshet: comme en fait d’impureté on a adopté pour mesure la possibilité d’atteindre l’objet par l’extension du bras, on a adopté la même mesure pour déterminer si le vin laissé auprès d'un païen est suspect d’avoir été touché par lui et destiné à la libation? Il faut donc entendre ainsi notre Mishna: ''ce qui est sur la table est interdit'', si c’est à la portée de la main du païen; ''ce qui est sur le trépied est permis'', à la condition formelle d’être placé en dehors de la portée du païen.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הוון בעיין מימר. בני הישיבה לפרש המתני' הא דאמר שעל השלחן אסור אם הוא בתוך פישוט ידים של הנכרי:
ומה שעל הדולפקי מותר חוץ מפישוט ידים. כלומר מה שעל הדולפקי הוי הכל כחוץ לפישוט ידים שאפי' הוא תוך פישוט ידים דיינינן ליה כמי שהוא חוץ לפישוט ידים משום דלא סמכה דעתיה ליגע במה שעל הדולפקי:
ולא כן א''ר בא וכו'. בפרק דלעיל דכשם שאמרו לענין טהרות בהמניח עם הארץ בתוך ביתו דכל מקום שיכול ליפשט את ידו וליגע חוששין כך אמרו לענין יין נסך ואמאי קאמרת מה שעל הדולפקי אפי' הוא תוך פישוט ידים דיינינן ליה כמו שהוא חוץ לפישוט ידים:
אלא כיני. אלא ודאי כן הוא דמאי דאמר מה שעל השלחן אסור הוא בתוך פישוט ידים וכלומר לעולם הוא כמו בתוך פישוט ידים ואפי' יושב מרחוק קצת במקום שאינו יכול לפשוט את ידיו הואיל ועל השלחן הוא וסמכה דעתי' חיישינן שמתקרב הוא אל היין ונוגע בו:
ומה שעל הדולפקי מותר ובלבד חוץ לפישוט ידים. בהא דוקא חוץ לפישוט ידים התירו אבל אם הוא יושב בתוך פישוט ידים אף מה שעל הדולפקי אסור ובמה שעל השלחן לעולם אסור ואפי' הוא חוץ לפישוט ידים כדפרישית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source